כל השאלות

עמוד 0
פרנסה

לא הולך לי עם פרנסה

בשנים האחרונות לא הולך לי בעניין הפרנסה, לוקח הרבה זמן למצוא עבודה וכן גם העבודה האחרונה שמצאתי נקטעה בגלל מגיפת הקורונה ואין לאן לחזור, הרגשה שלי שמענישים אותי מלמעלה על כל החטאים שלי. מרגיש תקוע בעניין זה. מה לעשות בעניין זה על מנת לחזור למסלול הנכון?

לקריאת התשובה >
זוגיות

מה עושים עם בעל עצלן?

ב"ה רב הזמן אני חיה חיים מאושרים מאד, אך ישנה בעיה אחת שממש מפריעה לי ברמה היומיומית והיא שבעלי בן אדם עצלן וכך יוצא שהאחריות בניהול הבית בכל היבטיו נופל עליי.
קודם על חשוב לי להדגיש שאני מאד אוהבת את בעלי והוא אדם חכם מאד ובעל יכולת הרבה מעל הממוצע. (באמת שזו לא הגזמה הוא אדם מאד מיוחד!)
אבל וזהו באמת אבל גדול, הוא לא עושה כלום עם עצמו אם אני לא מפעילה אותו.
לדוגמא: לא מזמן הוא עזב עבודה מאד נחשבת כדי שנוכל לבצע מהלך דרסטי מאד בחיינו אך כרגע למרות שיש לו שפע של זמן פנוי, הוא לא מחפש עבודה או משיג הכנסה נוספת לבית. למרות שהראיתי לו שאנחנו חייבים הכנסה נוספת מלבד זו שלי.
רק אחרי שאני לוחצת עליו מאד הוא מסכים לעשות כמה טלפונים כדי לחפש, ככה כבר יותר מחצי שנה! ובינתיים כל עול הפרנסה עליי ומה שגם הוא לא מפסיק להוכיח אותי שאני סתם לחוצה מכסף. ובאמת שזה לא נכון! פשוט הוא לא מוכן להקשיב לי או לראות את מה שקורה בעו"ש.
מלבד זאת הוא שונא לעשות מטלות בבית ורק לאחר תחנונים רבים הוא מוכן להוריד זבל או לשטוף כלים וכו'
רב היום הוא מבלה בשכיבה במיטה עם הפלאפון שלו. (אפילו לא עושה ספורט או כל פעילות גופנית אחרת)
יזמתי אינספור שיחות איתו בנושא רובם המוחלט היו שיחות מאד נעימות. הוא הבין שיש בעיה ואמר שינסה להשתפר, אך בפועל הוא מנסה ליום-יומיים ואז שוב אני מוצאת אותו במיטה.
באמת שאני מנסה לעבוד על עצמי לראות רק מה שטוב בו, אבל קשה לי ואני מתוסכלת ואפילו אין לי למי לבכות או להתלונן בנושא כי אני לא רוצה שיחשבו עליו דברים שליליים.
ולכן לפעמים אני גם מתפרצת עליו. במקר

לקריאת התשובה >
חינוך ילדים

הילדים שלי יפגעו אם אשקיע בילדי המיוחד?

שלום רציתי לשאול יש לי ילד עם אוטיזם שדורש מאד הרבה בטיפול בו. הוא קטן וגם שאר ילדיי עוד קטנים יחסית. אני חוששת לעתידם חוששת שהטיפול בו יפגע בהם האם החשש מוצדק. אני מודעת מאוד למאפיינים של האוטיזם. הילדים מאוד

לקריאת התשובה >
ביטחון עצמי

אני חסרת בטחון או לא?

היי דבר ראשון תודה! על הכל כאן ,בטוחה שה' גאה במה שאתם עושים עכשיו יש לי משהו שדי מציק לי אני בחורה בת 16 אם די בטחון עצמי טבעי ברוך ה' וחיי החברה שלי זורמים אני אהובה וברוך ה' ואני

לקריאת התשובה >
ביטחון עצמי

אני מעבירה את חיי בלי משמעות

אני לא מאמינה שאתחתן
אין לי כמעט הצעות ואלו שהיו לא התקדמו
אני לא רואה את עצמי כמישהיא שיש לה עקרונות חזקים ודעות ברורות כדי לחנך ילדים
כבד עלי כל המחויבות של אישה בשביל זוגיות
(אני לא משדרת תהרגשות האלו בפגישות)
אני מסתכלת על חיי
אני לא יוזמתית
מאד עצלנית
יכולה להעביר יום שלם רק על סרטים ( בשעות שאחרי העבודה )
ולא מבינה בשביל מה באתי לעולם
אני לא מועילה ואולי רק הורסת
החיים שלי ממש טובים חלום של כל אחד אבל הם גם הכי משעממים בעולם וחסרי תכלית
אפשר למצא תכלית, להתנדב, ללמוד מק

לקריאת התשובה >
לימוד תורה

משבר זהות בקשר לשייכות שלי ללימוד תורה

למדתי בישיבה ליטאית מובחרת, והתחתנתי לפני 5 שנים ועכשיו אני חווה סוג של משבר זהות בקשר לשייכות שלי ללימוד תורה.
במשך שנות שהותי בישיבה ישבתי ולמדתי בהתמדה וניצלתי כל רגע פנוי ללמוד תורה, ולא שהייתי כפייתי, אלא הלימוד באמת היה יקר לי, וגם מאוד נהניתי ללמוד, אולם עכשיו 'אעפס', אני מרגיש שחוויית הלימוד שלי ירדה פלאים, וניסיתי להבין מדוע, הרי אני אדם חכם עם קליטה מאוד טובה , ומדוע ההנאה שלי ירדה.
נתון נוסף ששמתי לב אליו הוא שעיקר חוסר ההנאה שלי בלימוד היא בלימוד עצמאי, ואני מרגיש משועמם ללמוד לבד, אבל אם הלימוד הוא עם חברותא (כמובן חברותא ברמה מתאימה וכו') אז זה כן יכול להיות לימוד כייפי.
ניסיתי לחשוב מהי הסיבה לכך, והגעתי למחשבה, שכאשר הלימוד נשאר ב'תיאוריה' הוא משעמם אותי, אבל אם הלימוד הוא עם מישהו נוסף אז הלימוד הוא ברמה מסוימת לימוד יותר מעשי.
הגעתי מזה למסקנה שכנראה עדיף לי ללמוד לימודים מעשיים כל שהן כמו טוען רבני (לימודי או"ח וירה דעה לא מעניינים אותי) שזה דבר שמביא לדברים מעשיים.
האם אני צודק שזה הפתרון, או שיש פתרון אחר חוץ מאשר לשנות מסלול וללמוד טוען רבני?והאם בכלל זה רעיון טוב בשביל ההשארות בלימוד להיות טוען רבני או שזה סוג של יציאה לעבודה?
אני מוכרח לציין דבר נוסף, שבחיים שלי האישיים אני מוגדר לאדם חושב וחוקר, ובעיקר אני אוהב לחקור את מניעי הנפש של האדם, ובשום אופן אני לא מגדיר את עצמי כנהנתן או כעצלן (שאולי לכן אין לי סיפוק מלימודי הגמ').
דבר נוסף שחשוב לי לציין, שהחשיבה שלי מאוד עצמאית ולא מוגבלת לדפוס המוכר של החברה, ככה שאין לי בעיה עם כל רעיון שהוא אם זה יתאים לנפש שלי.
יישר כח גדול

לקריאת התשובה >
ביטחון עצמי

יש לי חרדה חברתית?

לאחרונה גיליתי שאני לא ממש אוהבת להיות בחברה
במיוחד בעידן הקורונה לא מתגעגעת לאף אחד ולא מעונינת להיפגש עם אפחד .
מעדיפה כל היום להיות סגורה בחדרי בלי לצאת בכלל .
חברות שלי לא מבינות מה קורה לי למה אני מסתגרת מתחמקת מהם ולא רוצה לשתף במה שאני חווה ,הם מנסות לדובב אותי ,"להעניש" וכל מה שאפשר ,לאחרונה נדבקה אלי חברה היא פשוט לא מוותרת לי סוחטת ממני דברים שכל חברה בשמחה משטפת כמו טלפון ,פרטי משפחה או סתם יציאות לבלוי ,לפעמים אני נכנעת קצת כי כבר לא נעים לי סרב לה ולסנן אותה.
חשוב לציין שאין לי פחד מקהל אני ידועה ככזאת שתעלה על במה ותדבר חופשי בקהל גדול .וגם החברות נהנות מאוד מחברתי ,ומבקשות מאווד את השתתפותי וכשזה קורה אני זורמת איתם ומתנהלת כרגיל .
אך תמיד אני מעדיפה להיות לבד יותר ולא עם החברה …
לאחרונה התחיל לעלות לי שאלות שאולי זה בעצם המוקש שלי בשידוכים ,ואיך אפשר להתחבר בכלל לבחור כשאני מעדיפה להישאר בלעדיו ורק מחכה שנפרד?

לקריאת התשובה >
אמונה

מי שלא השתכנע באמיתות התורה ייענש על כך?

יש שאלה שתמיד חשבתי עליה: האם אדם שמנסה לחקור ולברר את אמיתות התורה ומציאות השם (ואין לו תמיד את הכלים לבדוק את הנושא כמו שצריך) והוא לא הצליח לקבל תשובות שמתיישבות במוחו כראוי והוא לא ממש מצליח לשכנע את עצמו בדת היהודית ולכן הוא לא חוזר בתשובה/עוזב את הדת
האם הוא יענש על זה שלא קיים את המצוות?? הרי מבחינתו הדברים לא נראו נכונים וזה מה שהוא הבין בשיכלו… איך אפשר לבוא בטענות לאדם כזה?

לקריאת התשובה >
שידוכים

החברה הכי טובה מתחתנת

תמיד הייתי מוקפת בחברות בכל שלב בחיים שלי בהמון חברות וגם במעגל סגור של חברות שהיו כל כך טובות שהקירבה שלנו היתה גדולה כל כך שהרגשנו כמו אחיות .
אני עליתי לכיתה א' בגיל 5.5 ממש קטנה הכי קטנה בשנתון וזה יצר מצב שאני הכי קטנה בכיתה וזה היה בסדר גמור מבחינתי עד שהן היו בנות 20 ואני בת 18.5 והן יצאו לשידורים ואני לא כי עדין הייתי קטנה בשביל זה וככה תוך שנה מצאתי את עצמי מבחורה שמוקפת בחבורת חברות גדולה (9חברות טובות), לבחורה עם חברה טובה אחת כולן התחתנו אחת אחרי השניה והן ניתקו קשר בצורה מוחלטת!, היו מידי פעם שיחות טלפון קצרות אבל הרגשתי שרק אני שומרת על הקשר אז הפסקתי …
וזה היה לי קשה ממש להישאר רק אני ועוד אחת אבל בגלל שהיה לנו אחת את השניה זה היה בסדר,
שתינו בשידוכים והכל זרם כרגיל פה פגישה שם עוד פגישה ולי לא כל כך זרם וגם לה עד שהיא נפגשה עם האביר על הסוס הלבן.
הם עדין לא סגרו ווארט אבל מאז שהיא סיפרה לי על העינין אני לא מוצאת שלווה אני שמחה בשבילה באמת אין בי טיפת קינאה אבל מה שאני מודאגת זה המצב הזה שאני נשארת לבד עכשיו כי היא היתה החברה היחידה שנשארה לי כולן התחתנו וזה קשה לי אני כל הזמן מנסה לעודד את עצמי ולהגיד לעצמי שזה בסדר ויש לי משפחה ובנות דודות ואני לעולם לא איהיה לבד .
אבל זה לא תמיד עובד לי כי אני תמיד הייתי מוקפת בהמון המון המון חברות מעבר למעגל חברות המצומצם הייתי נערה אהובה על כולן ועכשיו אני מרגישה שזהו נשארתי לבד בלי חברות וזה קשה לי מידי ואני מרגישה שאני חייבת לשחרר ולהתמודד עם המצב בצורה בוגרת ולהתמודד עם החרדת נטישה הזאת כי ככה זה בחיים וגם להתמודד עם המחשבה הזאת שאני היחידה שנשארה מאחור וכולן כבר עם ילדים
בקיצור ממש קשה לי אני לא מראה את הקושי לאף אחד ואין לי את מי לשתף בכאב שלי ובחרדה הזאת שלהישאר לבד
אני כניראה באמת תלויה בחברה היחידה שנשארה לי וקשה לי לחשוב שאני והיא חברות מגיל 10 ומדברת כול יום כל היום ובשבתות אנחנו אחת אצל השניה קשה לי לחשוב שעכשיו כל זה יגמר כי יש חתונה בדרך ואני באמת שמחה בשבילה זה לא העניין אני פשוט לא יודעת איך להתמודד עם הלבד הזה שאני לא רגילה איליו וגם לא מכירה אותו את הל

לקריאת התשובה >
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן