עוד תשובות שנכתבו על ידי: תרצה

בעלי פחות מלומד ממני

אני מפחדת שאתחיל לאבד כבוד אליו. ידעתי על זה לפני החתונה, ראיתי שהוא לא פותח ספר, גם לא באנגלית, והיה לומד הכל באיטנרנט, וזה מאד הציק לי והתלבטתי אם להתחתן והוא אמר לי שהוא מאד אוהב ללמוד אבל תנאי החיים לא נתנו לו את מנוחת הנפש וכו’. בסדר, אני מקבלת את זה. אבל מה עכשיו עוצר אותך? יש לך אשה סוף סוף אשת חיל שחיפשת כל השנים האלו, שעושה הכל בבית כדי להקל עליך ללמוד ולצאת לתפילות וכו’. אז נכון שעכשיו הוא גם מבוגר יותר, וקצת קשה יותר לרוץ לכל מנין ולחפש שיעורים מתאימים או למצוא חברותא שיכול להתאים לו. אבל, לכל הפחות לפתוח ספרים בבית (לא חסר) ולדבר איתי על מה שלמדת, ולא על פוליטיקה ועל מה שקרה בעבודה רק. טוב, אז אחרי כל המידע הזה, השאלה שלי היא:
א. האם לעזוב את זה ולהמשיך את הלימוד שלי בלי לשתף אותו כדי לא לתת לו הרגשה נחותה?
ב. בשבת אני רוצה דברי-תורה ממנו, אז אם לא בא ממנו, האם להתחיל? ג. חשבתי אולי להזמין זוגות כמונו לסעודות שבת שאולי כך יתפתחו שיחות תורניות אבל הוא כל הזמן לא רוצה. ואומר שבשנה הראשונה עדיף לא להזמין וכו’. אני חושבת שזה בגלל חוסר הביטחון שלו. האם לעזוב את זה? אני מרגישה מבודדת חברתית. אגב, ילדינו מחוץ לבית, כך שרוב הזמן אנחנו לבד. אני רוצה שהוא will inspire me אבל זה לא קורה. אשמח לעצות. מקוה שלא הלעטתי במידי פרטים אבל נתתי לך מה שחשבתי שחשוב מאד.

לקריאת התשובה >
מקשיבים לך אקשיבה ייעוץ ומענה דיסקרטי סודי לצעירים אמונה, הלכה, זוגיות, שידוכים, שלום בית, בינו לבינה, קושי נפשי, תפילה, שאלות באמונה, אנו באקשיבה אמונים על הקשבה לכל אחד ואחת, בכל מקום ובכל מצב. כאן מותר לשאול ולספר כל דבר, לשתף בכל כאב ומצוקה, ולזכות לאוזן קשבת, הכלה, הזדהות והבנה.

אני עושה כל מה שצריך ועדיין רע לי

מרגישה שאין לי כבר כוח, אני מתפללת, מדברת עם ה' , מקבלת קבלות, מנסה להתקדם ומרגישה שהכל תקוע.. מרגישה כאילו הוא לא איתי, איך זה יכול להיות שכתוב- בדרך שאדם רוצה לילך בא מוליכין אותו, הבא להיטהר מסייעין בידו, פתחו לי פתח כפתחו של מחט וכו.. וכל מה שאני עושה הכל סגור, דברים לא הולכים, לא מצליחים להחזיר חובות, הקב"ה רוצה שיהיה לנו בעיות בבין אדם לחבירו שאפילו יום כיפור לא מכפר? איך זה שצדיקים מברכים ומבטיחים וצדיקים גדולים שנחשבים וזה לא מתקיים.. לא מבינה כל מה שכתוב בתורה זה סתם? ה' שומע אותי בכלל? הוא רוצה שאדבר איתו? הוא רוצה שאתחזק? אז איך הוא משאיר אותי ככה.. אני לא מבינה, אין לי תשובות ואני בתחתית באמונה ומרגישה שאין באמת תשובות לכל מה שכתבתי.. לא יודעת מה נכון מה לא, אין לי כבר כוח להתמודד ולהתאכזב ולראות שהכל שקר, אני שואלת אנשים ורבנים ואין להם תשובות, אני כבר לא יודעת אם נכון התורה אם כתוב בה דברים שלא עובדים, אם ה' רוצה בי אם הוא כבר לא נותן לי להרגיש אותו.. אם יש טעם להמשיך לנסות וליפול ולהתאכזב, אם דברים לא יפתרו לעולם.. די מיואשת.. הדרך היחידה שלי לא להתעסק בזה ולשרוד זה הפלאפון ולהיות עסוקה.. האם זו הדרך הנכונה? אני כבר לא יודעת.. מבולבלת כואבת מיואשת עמוסה ועצובה..
אם יש תשובות באמת מאוד אשמח לעזרה. בעיקר איך דברים שכתובים שחונכנו עליהם לא פועלים. צדיק גוזר והקב"ה מקיים.. לא באמת תמיד עובד. אז מה אני אמורה להגיד לילדים שאם הרב אמר זה לא אומר שזה יקרה? אני לא רוצה שהם יתאכזבו ויפלו כמוני.. אולי אם מישהו מראש היה מלמד אותנו שלא כל מה שכתוב ולא כל מה שצדיק אומר יקרה והכתוב התכוון למשהו אחר אז היו לנו פחות נפילות.. אבל מחנכים אותנו מגיל 0 לדברים האלה אבל בשטח הם לא באמת עובדים אז שקרו אותנו כל השנים? אז לא להאמין? אז הכל שקר? אין לי כבר כוח להמשיך ולהאמין ולנסות.. לפעמים חושבת שאולי צריכה לקחת כדורים חזקים שיעזרו לי להתנתק מהכל, לשקוע בעיסוקים של היום יום וגמרנו בלי להשקיע יותר מידי בקשר עם ה' ובאמונה זה רק מפיל אותי כל פעם מחדש.. אני מבולבלת כי אני מפחדת שה' יעניש אותי על זה.. בבקשה עזרו לי למצוא תשובות חזקות לא פחות מהשאלות. תודה רבה!

לקריאת התשובה >

רוצה לדעת לכעוס

גדלתי בבית עם הרבה לחץ, מתח וכעס. בתור ילדה הייתי נבהלת, נלחצת, משתתקת וננעלת בתוך עצמי.
היום אני מרגישה שאני לא יודעת לכעוס. אני ממש מפחדת לכעוס, מפחדת לתת לזה מקום ולאבד שליטה. אבל הכעס נשאר כלוא בפנים ופוגע בי. מרגישה שהלכתי לקיצוניות השניה אבל נחנקת מהכעס העצור ואין לו פורקן בצורה מאוזנת ושפויה..
מרגישה שאני צריכה ללמד איך לכעוס, איך לכעוס באמת ובקטע טוב.. 😉 כי הכעס בא לכיווני ופוגע בי אישית מאד.

לקריאת התשובה >

מבולבלת בדרך שלי

אני חבדניקית שחזרה בתשובה בגיל החטיבה.
לאחרונה אני מתלבטת בדרך שלי.
מצד אחד אני מאוד אוהבת את העולם החבד"י אבל מצד שני כבר לא מרגישה מחוברת אליו מאוד. אני מתחברת לעוד סגנונות בעבודת ה', כמו כיפות סרוגות. אני לא מבינה מה עובר עליי.
האם זה הופך אותי ללא חב"דניקית? יש לי הרגשה שונה בחברה.
זה מקשה במיוחד בנושא השידוכים מכיוון שאני לא יודעת מה לחפש.
אני לא שוללת להתחתן עם מישהו לא חבדניק אבל אני מפחדת שאני טועה וזה לא באמת מה שאני רוצה.
מקווה שהבנתם. תודה רבה 🙂

לקריאת התשובה >

בעל תלמיד חכם-למה לי?

מה הזכות והשאיפה לבעל תלמיד חכם?
ז"א אני לא באה מבית חרדי, אלא אני בחורה מתחזקת ב"ה, ולא זכיתי שאבי הוא ת"ח שתורתו אומנתו.
אבל השאיפה שלי היא שבעלי בע"ה יעסוק בתורה בחשק ובשמחה (יהי רצון) ויגדל להיות ת"ח מופלג.
השאלה שלי, היא איך אני באמת רוצה את זה? מה הזכות לכך? ז"א אם אשאל אתכם את השאלה הבאה: למה לי לבחור בבעל ת"ח? למה לא להסתפק באחד שהוא לא כזה "רציני" ?
מקווה מאוד שהבנתם את השאלה. כי השאלה היא יותר בסיסית- למה בכלל לחשוב בכיוון של בעל ת"ח (במיוחד שאני לא מגיעה מרקע של בית חרדי.)
תודה רבה!

לקריאת התשובה >
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן